המגן חברה לביטוח בע"מ נ' אידלמן

החלטה

הובאה לפני התנגדות לביצוע תביעה שהוגשה בסכום קצוב.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בדבריהם הגעתי למסקנה שדין ההתנגדות להדחות.

הטענה הראשונה של הנתבע היא לפרעון שתי ההלוואות נשוא כתב התביעה. אולם טענה זו היא טענה כללית וללא פרוט. מאחר והנתבע לא פירט את מועדי הפרעון וסכומי הפרעון הרי שדין הטענה להדחות. יתרה מזאת מהחקירה שנערכה היום ומטענות הצדדים עולה שהנתבע אינו יודע אם היה פרעון או לא היה פרעון. הנתבע מבקש להסתמך על פסק דין שניתן ביום 6.9.07 של בית הדין הארצי לעבודה ממנו עולה שב"כ התובעת הצהיר לפרוטוקול שהוא מוכן להחזיר למנהלי החברה הנתבעת שם את השיקים שהוא מחזיק בהם. אין בפסק הדין שהוגש פרוט השיקים ומהותם ולא מצאתי קשר כלשהו ואפילו רופף לכך שמדובר בשיקים נשוא ההלוואה. הנתבעת נשוא פסק הדין של בית הדין לעבודה היא חברה ולא הנצבע עצמו כאן. יתרה מזאת ככל שקיימים שיקים נשוא ההלוואה הרי שהדבר מעיד על כך שההלוואה לא נפרעה כטענת הנתבע.

טענה נוספת של הנתבע היא שהוא קיבל עד לאחרונה תשלומים מהתובעת בגין אובדן כושר עבודה ומשום כך הוא סבור שהדבר מעיד על פרעון ההלוואות שאחרת לשיטתו הוא לא היה מקבל את התשלום החודשי בגין אובדן כושר העבודה. טענה זו אין בה ממש משום שאין קשר בין הדברים והתובעת יכולה לשלם חיוב שהיא חייבת בגין פיצוי שבו היא מחוייבת ולתבוע בגין דבר אחר שמבוסס על עילה שונה לגמרי והיא מתן הלוואות לנתבע שלא נפרעו. העובדה שהתובעת מקיימת את חיוביה באמצעות תשלום בגין אובדן כושר עבודה לנתבע, אין בה כדי להעיד שהנתבע קיים את חיוביו בהחזרי ההלוואות.

הנתבע טען טענה נוספת והיא שהתביעה התיישנה משום שהתובעת לא פנתה אליו בדרישה כלשהי בגין שתי ההלוואות ומדובר בתקופה של 9 שנים כפי שהנתבע ציין בתצהיר שהגיש. טענת התיישנות אינה טענה מהותית אלא דיונית בלבד. יחד עם זאת, מעיון בהסכמי ההלוואות הרי שהנתבע קיבל את ההלוואות לתקופות שונות כאשר הלוואה אחת ניתנה לתקופה של עד שנת 05 וההלוואה השניה ניתנה לתקופה של עד 07. הנתבע לא פירט מתי הוא חדל לשלם את התשלומים החודשיים שאז לשיטתו קמה העילה של התובעת לתבוע אותו בגין אי החזר ההלוואות. בהעדר פרוט הרי שהטענה אינה מבוססת וגם אותה יש לדחות. יצויין שהנתבע אינו יכול לטעון שהוא לא שילם את ההלוואות וממועד שהוא לא שילם קמה העילה לתביעה אשר לשיטתו התיישנה משום שטענה זו סותרת את טענתו הקודמת לפרעון ההלוואה שהרי לדבריו הוא פרע את מלוא שתי ההלוואות. הנתבע אינו יכול לאחוז בשתי גרסאות עובדתיות סותרות ולכן איני מקבל את טענת ההתיישנות.

מסקנת הדברים העולה מהאמור לעיל היא שההתנגדות אינה מבוססת ודינה להדחות ואני מורה על דחייתה.

הנתבע ישלם לתובעת הוצאות בסך של 2,000 ₪ בתוספת מע"מ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

הליכי ההוצאה לפועל נגד הנתבע בתיק 0142510108 ימשכו כסדרם.

ניתנה והודעה היום כ"ה חשון תשע"א, 02/11/2010 במעמד הנוכחים.

משה כהן, רשם

הוקלד על ידי: איריס שלומוב התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: